מחפשים ייעוץ מקצועי ? שלכם ונחזור אליכם בהקדם

    הסכמי ממון

    חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג 1973

    חוק אזרחי טריטוריאלי, המסדיר את סוגיית יחסי הממון בין בני זוג וזאת בהשראת הסדרים רכושניים ממשפטים זרים. מדובר בהסדר שיתוף נכסים דחוי. החוק חל על בני זוג שהתחתנו לאחר 1.1.74 ומי שהתחתן לפני כן, חלה עליו הלכת השיתוף. החוק חל על בני זוג נשואים (בין אם כדת משה בישראל (להלן: כדמו"י) ובין אם בנישואין אזרחיים). החוק קובע הסדר, לפיו בפקיעת הנישואין עקב גירושין או מוות, כל נכסי הזוג הם בני איזון, למעט הנכסים המפורטים בסעיף 5 לחוק, והם יאוזנו בין בני הזוג על-פי הטכניקה המפורטת בסעיף 6 לחוק (כולל ניכוי חובות).

    ס' 3 קובע  כי כל עוד בני הזוג לא עשו הסכם ממון ביניהם או שעשו הסכם וההסכם לא קובע אחרת, יראו אותם כמסכימים להסדר הקבוע בחוק (כוונה מיוחסת מכוח החוק).

    סעיף 8 קובע, כי יש שיקול דעת לבית המשפט לסטות מהחלוקה ומהאיזון חצי לחצי לפי התנאים הקבועים בחוק.

    סעיף 13 קובע כי בית הדין הדתי שמקבל סמכות לדון בנושאי הרכוש של בני הזוג (באמצעות כריכה, סעיף 3 לחשבד"ר), חייב להחיל את העיקרון הקבוע בחוק יחסי ממון, אלא אם הסכימו בני הזוג כי יחול הדין האישי.  ביהמ"ש בבג"צ רובינשטיין קבע שנדרשת הסכמה מפורשת שיחול דין אישי.

    להבדיל מהלכת השיתוף, הסדר איזון המשאבים אינו מבוסס על כוונת הצדדים, וממילא גם אינו דורש חיים משותפים, הרמוניה, שלום בית או מאמץ משותף, אלא נמדד במה שנצבר במהלך הנישואין ונחשב לנכס בר-איזון – הוא אשר יחולק ביניהם שווה בשווה.

    סעיף 8 הוא סייג לעיקרון הקבוע בחוק, המאפשר לבית המשפט להשתמש בשיקול דעתו ולשנות את החלוקה בהתאם לטענות שנטענות.

    תחולת החוק עם פקיעת הנישואין, ולכן אין מדובר בזכות קניינית אלא בזכות אובליגטורית דחויה למועד פקיעת הנישואין.

    מבחינה פרקטית,  בני זוג שהתחתנו לאחר 1.1.74 לא יכולים לבוא לבית המשפט בבקשה לפסק-דין הצהרתי בנוגע לזכויות בנכס, שכן חוק יחסי ממון יחול והזכויות של בני הזוג יהיו אובליגטוריות ולא קנייניות. עם זאת, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה למנוע שינוי סטטוס בנכסים, שיפגעו בזכויות מי מבני הזוג, וזאת על בסיס סעיף 11 לחוק, שתכליתו, סעד של צווי מניעה למניעת פגיעה בזכויות האובליגטוריות.  סעיף 11 פורש בפסיקה באופן ליברלי, ואין נטלי הוכחה כבדים מדי לפני שמתקבל הצו.

    לדעת כבוד השופט שאול שוחט, החוק הוא חוק היוצר הסדר חיובי, ובוודאי שתכליתו היא שוויונית. הבעיה נובעת מכך שההסדר חל רק מרגע פקיעת הנישואין, ולא ניתן להקדים מועד זה על-פי לשון החוק.

    סעיף  4  קובע, כי במהלך חיי הנישואין כל אחד רשאי לעשות בקניינו כעולה על רוחו, אך לא תמיד מדובר בזכויות קנייניות. זוהי נקודת התורפה העיקרית של החוק, הגורמת לכך שמעמדם של  ידועים בציבור טוב יותר ממעמדם של בני זוג שנישאו לאחר 1.1.74 מבחינת השימוש ברכוש  וההנאה ממנו. יוצא, שגם אם יש קרע בין בני הזוג או פירוד בן שנים בין בני הזוג, יכול בן הזוג המחזיק בנכסים ("בעל המאה") למנוע מבת זוגו ליהנות מחלקה בנכס עד לגירושין, אותו הוא מסרב להעניק לה. יוצא שבן הזוג החלש נסחט בידי בן הזוג החזק. מכאן שהחוק הפך לאות מתה בספר החוקים, באשר מרבית בני הזוג מגיעים להסדר, בדרך כלל לרעת בן הזוג החלש.

    ע"א 1915/91 יעקובי נ' יעקובי   וקנובלר נ' קנובלר

    הזוג יעקובי התחתנו ב-75 והנכסים רשומים ע"ש הבעל. האישה הגישה בקשה לפירוק שיתוף אך  הבעל טוען שחל עליהם חוק יחסי ממון ומתלה את הגירושין בוויתורים על משאבים מצידה. כך גם בקנובלר שהדירה הייתה רשומה על שמו.

    בפרשות אלו ניסו שופטי העליון להתמודד עם בעייתיות החוק. על המחוקק היה להוסיף בסעיף 5 "פקיעת נישואין" לצורך סעיף זה – מגורים בפירוד של שנה/חצי שנה או החלטה של בית משפט בדבר חוסר סיכוי לשלום בית".

    ביהמ"ש בחן מס' שאלות – האם  הלכת השיתוף יכולה לחול במקביל לחוק יחסי ממון על בני זוג שנישאו לאחר  1.1.74? או האם ניתן להקדים  את מועד איזון המשאבים לפני פקיעת הנישואין.  אם ניתן היה לפרש את המונח "פקיעת נישואין" שלא על פי הפרשנות הקלאסית של גט, וניתן היה לבצע את האיזון לפני הגט, מה טוב, ואין להידרש לשאלת הסימולטאניות.  מסתבר שלא ניתן היה  להקדים את המועד.

    שמגר, מצא ודורנר קבעו, כי המשמעות של "פקיעת נישואין" היא "פסק גירושין לפי הדין האישי" ואין לסטות מפרשנות זו.

    השופט טל סבר, כי די בפסק דין של ביה"ד הממליץ על גירושין. הוא נקט בפרשנות רחבה של "פקיעת נישואין".

    השופטת שטרסברג כהן מרחיקה לכת יותר מהשופט טל וסבורה, כי אין לפרש את "פקיעת נישואין" לפי הדין הדתי, אלא לפי החוק החילוני שבמסגרתו מופיעה תיבה זו. יש לפרש מונח זה פרשנות תכליתית חילונית, ומשמעות הדבר היא שדי בהתערערות מוחלטת המסיימת קשר אישי/כלכלי של חיי הנישואין, כדי שיגיעו כדי "פקיעת נישואין".

    באשר לסימולטניות עם הלכת השיתוף:  השופט שמגר והשופטת דורנר סבורים, כי אין קשר בין הלכת השיתוף לחוק יחסי ממון, וכי ניתן להחילן סימולטנית.

    השופט מצא שולל את אפשרות התחולה הסימולטנית וכך גם השופט טל, שכן הלכת השיתוף מחד, וחוק יחסי ממון מאידך, הם משטרים כלכליים שלמים ומנוגדים.

    השופטת שטרסברג-כהן קובעת: ככל שבן הזוג שהתחתן לאחר 1.1.74 מבקש לקבל את חלקו ברכוש המשותף לפני פקיעת הנישואין, ומבסס את דרישתו על הלכת השיתוף במתכונתה הנוכחית (המבוססת על הרציונל הנורמטיבי), לא ניתן להיעתר לתביעתו. עם זאת, יתאפשר לאותו בן זוג לטעון ולהוכיח כוונת שיתוף ספציפית בנכסים להם הוא טוען, ואם בית המשפט ישתכנע בקיומה של כוונה כזו אצל שני בני הזוג, יתאפשר מתן הסעד המבוקש.  כהן מפנה להלכת השיתוף המבוססת על רציונל הסכמי ולכוונה המוכחת של הצדדים. בן הזוג הטוען לשיתוף אינו יכול לבוא ולטעון באופן כללי כי הייתה כוונת שיתוף כללית באותו נכס, אלא עליו להוכיח כי הייתה כוונת שיתוף שכזו תוך שימוש בסימוכין מהדינים האחרים (חוק המתנה, חוק עשיית עושר, חוק המקרקעין וכו'). כל זאת בשל סעיף 4 לחוק. התוצאה תהיה הקלה בדרישות ובית המשפט יוכל לוותר על הכתב במתנה.

    ת"א  920/93 הירש נ' הירשיישום "הלכת השיתוף הכחושה"

    דובר בדירה שנרכשה לפני הנישואין. השופט עדיאל ניתח את גישת שטרסברג-כהן ולמד על הבטחה למתנה, וויתר על דרישת הכתב, במסגרת התאמת הדין הכללי למערכת היחסים המיוחדת של השותפות הנובעת מחיי הנישואין.

    תמ"ש  45181/98  אהרון נ' אהרון – יישום "הלכת השיתוף הכחושה"

    בפרשה זו דובר על נישואים ראשונים של אישה ונישואים שניים של הבעל.  לפני הנישואין, רכשה האישה דירה בבית משותף. שניהם הלכו לראות את הבית. האישה רכשה אותו מכספיה עם משכנתא על הנכס ונרשמה על שמה. לאחר 10 שנים של חיים משותפים התברר, כי המשכנתא  שולמה מן החשבון המשותף לבעל ולאישה; האישה הוציאה את משכורתה מהחשבון המשותף לחשבון נפרד והמשכנתא המשיכה לרדת מחשבונו של האיש; הדירה הורחבה באופן ניכר. לצורך  ההרחבה חתמו בני הזוג על תוכנית בניה; חלק מהכספים ששימשו לבניה היו של קופ"ג והלוואות של הבעל; עד ליום הגשת התביעה הוא המשיך לשלם את המשכנתא מחשבונו. הוא הגיש תביעה למתן פסק-דין הצהרתי לקבל מחצית הדירה. עוה"ד שייצגו טען לתחולה של הלכת השיתוף  הכחושה והצליח להוכיחה. עוה"ד של האשה טען שחל חוק יחסי ממון. בית המשפט השתמש בחוק עשיית עושר ובהלכת יעקובי- קנובלר והתוצאה הייתה שהבעל קיבל מחצית מהנכס.

    רע"א 8672/00 אבו רומי נ' אבו רומי – "הלכת השיתוף הכחושה"

    בפרשה זו, חזרה שטרסברג-כהן על כוונתה באשר לתחולה הבלתי גורפת של הלכת השיתוף ועל עיקריה של "הלכת השיתוף הכחושה".

    6.חוק ייחסי ממון

    חוק יחסי ממון בין בני-זוג, תשל"ג-1973, נועד לקבוע הסדר רכושי שיחול על כל הזוגות שהתחתנו לאחר יום 1.1.74. בחוק בחר המחוקק הישראלי בשיטת השיתוף הדחוי, שמשמעותה הפרדה מוחלטת של נכסי בני הזוג במהלך הנישואין, ברוח הוראת חוק שיווי זכויות האישה, תשי"א- 1951. חלוקת הרכוש נעשית על-פי שוויים של נכסי בני הזוג, רק עם פקיעת הנישואין או עם פטירת אחד מבני הזוג. האיזון נעשה על דרך שומת נכסיו של כל אחד מבני הזוג ותשלום ההפרש. כלומר, מדובר בשיתוף אובליגטורי דחוי. על-פי נוסחו כפשוטו אין בחוק עילה להקדמת הפעלת ההסדר. הסדר השיתוף המתואר, אשר אותו קובע החוק, יחול על בני הזוג כל עוד לא קבעו אחרת בהסכם ממון. פרק א' לחוק מסדיר את צורתו ודרך יצירתו של האיזון. בהיעדר הסכם ממון – יראו את בני הזוג כאילו הסכימו להסדר איזון המשאבים (סעיף 3). סעיפים 4ו- 5 קובעים את עיקרו של ההסדר על-פי החוק. סעיף 4 קובע את הסדרי הממון החלים בעת הנישואין. כלומר, עיקרו של ההסדר הוא כי במשך הנישואין תחול הפרדה בין נכסי בני הזוג, ואילו עם פקיעת הנישואין יקום בין בני הזוג חיוב אובליגטורי לאזן ביניהם את שוויים של נכסי בני הזוג.

    בע"מ 1059/17 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו, 09.02.2017) "סעיף 5(א)(1) לחוק יחסי ממון מחריג מאיזון המשאבים נכסים שהיו לבני הזוג ערב הנישואין. אלא שכפי שנפסק בבימ"ש זה במספר רב של פסקי דין, אין באמור כדי למנוע הכרה בשיתוף בנכס חיצוני קונקרטי בהינתן כוונת שיתוף מכוח הדין הכללי; כך במיוחד, כאשר ענייננו בדירת מגורי בני הזוג. נקבע, כי על הטוען לשיתוף להצביע על "דבר מה נוסף" לחיי הנישואין עצמם המלמד על כוונת השיתוף, תוך שיש להקל בדרישה זו ככל שמדובר בדירת המגורים. בין הפרמטרים אותם יש לקחת בחשבון נכללים משך הנישואין ומשך התקופה בה התגוררו הצדדים בדירה המשותפת, אווירת השיתוף הכלכלי במהלך הקשר ושיפוץ משמעותי משותף בנכס. אכן, 'גבולות הגזרה' אינם חדים, אך כך מטבע הדברים."

    1.הלכת השיתוף

    נושא הממון בין בני הזוג אינו מענייני מעמד אישי אף לא לבני דתות אחרות כגון נוצרים ומוסלמים., ואין הוא עניין של נישואין. ואכן, עד לחקיקתו של חוק יחסי ממון,  התפתחה בפסיקה "הלכת השיתוף",  על בסיס המשפט האנגלי, והתאמתה למציאות הישראלית.  בשורה של פסקי דין, אימצה הפסיקה הישראלית את הלכת השיתוף בנכסים כנורמה אזרחית טריטוריאלית החלה על כל בני הזוג.

    הלכת השיתוף חלה על בני זוג שנישאו עד ה- 1.1.74.  מי שהתחתן לאחר 1.1.74,  כפוף לעיקרון  "איזון המשאבים" המעוגן בחוק יחסי ממון.

    הלכת השיתוף מבטיחה זכויות קנייניות  ככל שכוונת הצדדים באה לידי ביטוי בהסכם ביניהם.  הנטייה תהיה לתת להסכם נפקות מלאה.  באין הסכם, יש להכריע בהתאם לכוונת הצדדים. הלכת השיתוף בבסיסה נלמדת מכוח דיני החוזים, אך בנכסים נופלת בגדר דיני הקניין, שכן מכריעים בשאלת בעלות הצדדים בנדל"ן או במיטלטלין.  מאחר שמדובר בזכות קניינית על-פי הלכת השיתוף, רשאי וזכאי בן הזוג לעמוד על זכותו גם במהלך חיי הנישואין. בן זוג רשאי לקבל פסק-דין הצהרתי בדבר בעלותו על נכס כזה או אחר, אף אם הנישואין שרירים וקיימים וטרם פקעו. דהיינו, בהתערער יחסים בין בני זוג, יכול אחד מהם לפנות לערכאה המוסמכת בבקשה לקבל סעד הצהרתי בדבר זכויותיו ברכוש.

    לדוגמא: אישה מבקשת את מחצית המגרש, הולכת לבנק ולטאבו ומגלים שיש שיעבוד, אז היא מגישה תביעה לפס"ד הצהרתי לביהמ"ש לענייני משפחה כדי לקבל את החצי שלה נקי מכל שיעבוד. מכוח מה יש לה את הזכות להעלות את הטענה? מכוח זה שהלכת השיתוף היא זכות קניינית. וככזו צד א' לא יכול לשעבד את מה שלא שלך. אם הוא שיעבד, הוא שיעבד רק חצי ולא את כל הנכס.

    פירוק שיתוף יתבקש רק לאחר הצהרה שכזו, במידה שהנכס נרשם במקור ע"ש אחד מבני הזוג, בעוד שניתן לדרוש פירוק שיתוף מיד, אם הנכס רשום ע"ש שני בני הזוג. לפי עיקרון איזון המשאבים, לעומת זאת, זכות בן הזוג בנכס היא אובליגטורית-חיובית – הדחויה לעת פקיעת הנישואין. או-אז יטען בן הזוג כי ברצונו לקבל את שווי הנכס ולא בעלות בנכס.

    הלכת השיתוף באין הסכם  באין הסכם, בוחנים את כוונת הצדדים. אם היא ברורה, פועלים על פיה. וכאשר כוונת הצדדים לא ברורה, בית המשפט יֵיַחס להם כוונה המהווה נקודת המוצא של הלכת השיתוף, לפיה באין כוונה אחרת משתמעת מאורח חיי הנישואין של בני הזוג ומהתנהגותם הכללית בענייניהם הכספיים והחומריים,  חזקה על בני הזוג, שהם מתכוונים לשותפות בכל נכסיהם בשווה (הלכת אפטה). משמעות החזקה היא שעל הטוען שלא התקיים שיתוף, אפילו לגבי נכס מסוים, מוטל נטל ההוכחה.

    הלכת שיתוף וחזקת שיתוף

    הלכת השיתוף היא הסעד / הרעיון שממנו נגזרות  הזכויות  בין הצדדים, בעוד שחזקת השיתוף היא המסגרת הפרוצדוראלית המסייע לאחד הצדדים להשיג את הסעד של הלכת השיתוף.  יש להצביע על התנאים שצריכים להתקיים על-מנת שתחול חזקת השיתוף במקרה ספציפי. חזקת השיתוף היא חזקה עובדתית. כדי שחזקה עובדתית תקום, המבקש להשתמש בה חייב להוכיח תנאים מקדמיים על-מנת שהיא תקום.

    קבעה הפסיקה שתנאי מינימאלי להחלת החזקה הוא קיום שלום בית בין בני זוג. בהיעדר שלום בית, אין מקום להפעיל את החזקה. במהלך השנים הפסיקה סייגה דרישה זו ופירשה "שלום בית" פרשנות ליברלית יותר:  כל עוד בני הזוג מקיימים משק בית משותף תחת קורת גג אחת תחול חזקת השיתוף. אך  כאשר יש קרע ממשי  בין בני הזוג (מעבר לחיכוכים ומריבות או הגשת תביעות משפטיות) או כשיש פירוד פיזי בין בני הזוג,  לאחרי מועד זה לא מתקיימת החזקה, ולכן לא מתקיימת הלכת השיתוף. כל אותם נכסים שנרכשו במהלך חיי הנישואין עד לתקופת הפירוד/הקרע הממשי בין בני הזוג (שאלה עובדתית שבית המשפט צריך להידרש לה) הם בגדר נכסים משותפים שחלה עליהם חזקת השיתוף. נכסים שנרכשו לאחר תקופה זו, לא חלה עליהם חזקת השיתוף, ומי שמבקש לטעון שהם משותפים, הנטל מוטל עליו להוכיח זאת.

    ישנם נכסים שהם משותפים, וגם לאחר הקרע יכול ויתבצעו בהם פעולות. יש לבחון את השיתוף בנכסים לאור הנסיבות.

    המאמץ המשותף הוא תנאי נוסף ע"מ שחזקת השיתוף תקום – מערכת של חלוקת תפקידים ושיתוף במשאבים. כאשר בן הזוג הטוען לזכות, מראה שיש מאמץ משותף (יש קופה משותפת) מופעלת החזקה ומובילה להלכת השיתוף. הלכת השיתוף קבעה כי  המאמץ של בן הזוג הטוען לשיתוף נבחן על-פי יכולתו ומצבו. גם אם אינו משתכר, ומטפל במשק הבית ובילדים ובכך מאפשר לבן הזוג האחר לעשות לביתו, תרומתו תיחשב לתרומה המקימה מאמץ משותף, גם אם היא פחותה מתרומת בן הזוג. זוהי בחינה איכותית של המאמץ ולאו דווקא  כמותית. (פרשות סבירסקי, קוטלר, חסל ועוד).

    פרשת מג'ר  – מאמץ משותף

    האישה סבלה מבעיות בריאותיות קשות והייתה מאושפזת מפעם לפעם בבתי חולים. הבעל טען שהאישה לא עזרה בעת שלא הייתה מאושפזת. בית המשפט קבע, כי יש מאמץ משותף – היא טיפלה בילדים ותרמה ככל יכולתה.

    ע"א 630/79 ציליה ביאטריס ליברמן נ' עמנואל  – מאמץ משותף

    השופט לוין: "ניתן לומר, כי עשיית האישה בבית ופעילות הבעל בעסקיו הן כשתי זרועות  הפועלות יחדיו, החובקות את גזעו האיתן של קן המשפחה על כל מרכיביו ומשתלבות זו בזו.  אשר על-כן, אם יוכח, כי בני הזוג חיו יחדיו לאורך זמן  באורח חיים הרמוני, כשבת הזוג משתתפת במאמץ המשותף בביתה פנימה,  בעוד הבעל דואג לצורכי הבית בעסקי היום יום, ייאמר עליהם, כי חזקה שהתכוונו לכך, כי רכושם, יהיה מקורו אשר יהיה, יעמוד לקניינם המשותף."

    בפרשת לוי  קבע השופט שמגר: "תשומת לבו של בית המשפט צריכה להיות מופנית למכלול  הנסיבות והאם בני הזוג יצרו מערכת אחידה ומשותפת של חיים בצוותא…". בכך שהפסיקה סטתה מהדרישה לחיים הרמוניים לכיוון של מאמץ משותף היא חיזקה את חזקת השיתוף, משום שהדבר מקל את התנאים המקדמיים, שכן לא מחפשים שלום בית או חיים הרמוניים, אלא  מודדים את הנישואין לפי רכיב של מאמץ משותף. קל יותר להצביע עליו, ויתרה מזו – הוא  מרחיק את הלכת השיתוף מהבסיס הראשוני שלה – כוונת הצדדים.  הקביעה כיום היא שהשיתוף הוא מעין חזקה סטטוטורית וסטנדרט שהציבור אמור לעמוד בו במסגרת חיי הזוגיות.

    ע"א 45/90 עבאדה נ' עבאדה – הגעה לתוצאה צודקת בשיתוף בין בני זוג

    השופט חשין: שיתוף מתקיים, בין אם על בסיס כוונה משוערת או כוונה מיוחסת, בין אם מעוגנת בחזקה החלה על חיי  נישואין משותפים, בין אם מקורה בדוקטרינת המאמץ המשותף, בין אם מכוח חוק שווי זכויות האישה ומכוח דברים אחרים.  הלכת השיתוף כקונסטרוקציה הסכמית ניתנת לביסוס על עיקרון תום הלב לפי סעיף 39 ….העיקר הוא הגעה לתוצאה צודקת מבחינה חברתית/כלכלית.

    דנ"א 1558/94 ויקטוריה נפיסי נ' סימנטוב נפיסי – הרחבת הלכת השיתוף כ'משפט מקובל'

    הנשיא ברק: מרחיב את תפיסתו של חשין:  יש מקום לבסס את הלכת השיתוף על כוחו של השופט לפתח את המשפט על בסיס הדין החקוק, בלא כל קשר לקונסטרוקציה ההסכמית. השופט ברק הופך את הלכת השיתוף למעין משפט מקובל ישראלי.    המעבר מרציונאל הסכמי לרציונאל נורמטיבי במובן שביהמ"ש קובע נורמות התנהגות שכך צריך להתנהג גם אם הצדדים לא התכוונו לפעול לפיהם.

    ע"א 1915/91 יעקובי וקנובלר נ' יעקובי וקנובלרחזקת השיתוף כמפעל ערכי ושוויוני

    השופט טל קובע: חזקת השיתוף אינה תלויה עוד בשאלה העובדתית, מה הייתה כוונתם המשוערת של בני הזוג, אלא היא תוצאה ערכית אידיאולוגית  של מושגי השוויון והצדק. אם בתחילת דרכה הייתה שייכת לתחום החוזים, הרי שהיום היא מדיני המשפחה.  המעבר הוא   מרציונל הסכמי     לרציונל נורמטיבי.

    תמ"ש 70030/98 טהר נ' טהר (שוחט)

    בפסק-דינו, מסכם בית המשפט את הלכת השיתוף. "אם כך הם פני הדברים, לא ירחק היום שבו לא יהיה כל צורך להוכיח תנאים עובדתיים מוקדמים כלשהם לצורך חזקת השיתוף."

    טענות שביקשו  לסתור את הלכת השיתוף

    • קיומם של חשבונות בנקים נפרדים

    ע"א 964/92 אורון נ' אורון –   אין חשיבות לחשבונות  נפרדים

    בפרשת זו קובע בית המשפט, כי הגם שהיו חשבונות נפרדים, הרי שהכספים שהוצאו מהם שימשו לכלכלת בני הזוג והילדים והוצאות משק הבית. הזוג קיים מעין קופה משותפת רעיונית, וזה נלמד מאופן ניהול ענייני הפיננסים של המשפחה. הבדיקה אינה פורמאלית אלא מהותית.

    • הבעל הקציב לאשתו סכום קבוע כל חודש

    בפרשת לוי לא נתקבלה טענה זו, כי  האישה היא זו שגידלה את הילדים ונטלה בחלקה במאמץ המשותף. הכסף שהבעל הקציב נועד לניהול הבית ולקיום המאמץ המשותף.

    • ניסיון להעמיד מנהגים קהילתיים ועדתיים

    בית המשפט לא הסתפק בהוכחת מנהיגי העדה והקהילה, ודרש הוכחה ספציפית למקרה של עומקם של מנהגים.

    • כשאחד מבני הזוג חולה/נכה

    בפרשת מג'אר דחה בית המשפט טענה זו, למרות שהאישה אושפזה לתקופות ארוכות אך בתקופות מסוימות גידלה את הילדים.

    • רישום נכסים ע"ש אחד מבני הזוג

    ע"א 234/80 גדסי נ' גדסי – אי השפעתו של רישום נפרד של נכס על שיתוף

    בפרשה זו נקבע, כי העובדה שנכס נרשם ע"ש אחד מבני הזוג, אינה מלמדת על חוסר שיתוף. כך  גם בפרשת בסיליאן.   לדוגמה: חברה משפחתית – 99 מניות רשומות ע"ש הבעל, ומניה בודדת ע"ש האישה. יש לבדוק כל מקרה מבחינה מהותית.  הרציונל שעמד מאחורי הרישום  הוא הקובע ולא עצם הרישום הנפרד.

    היו מקרים שבני זוג ניהלו עסקים נפרדים. אחד הצדדים טען שיש לשמור על הפרדה, משום שחנותו הייתה שווה יותר.  בית המשפט בוחן את העניין המהותי – מהם המניעים לרישום? צד שיטען כי לא שיתף בנכסים את בן-זוגו ואף הטעה אותו בהקשר זה, עשוי לקבל תשובה מבית המשפט, כי הגם שהדברים לא נעשו עד כה, יש לשתף את בן הזוג באופן מלא. 

    שיתוף גם בחובות – חובות שנוצרו במהלך החיים המשותף של בני הזוג. (פרשת עמית, פרשת נניקשווילי).  מי שמבקש לטעון כי החוב אינו משותף עליו  נטל ההוכחה. לדוגמה: בן הזוג הימר באופן נסתר מבת הזוג.  הלכת השיתוף אינה חלה רק על בני זוג נשואים, אלא גם על בני זוג ידועים בציבור, שכן ניתן  ללמוד על מאמץ משותף וחזקת שיתוף גם מחייהם של בני זוג לא נשואים. ישנה טענה כי נטל ההוכחה להוכיח שיתוף בקרב ידועים בציבור גבוהה יותר.

     על אילו נכסים חלה הלכת השיתוף?

    כעיקרון החזקה חלה על נכסים שנרכשו במהלך הנישואין. אין להבחין בין נכסים משפחתיים לעסקיים אלא עפ"י הנסיבות.

    נכסים עסקיים  – בתחילה הייתה אבחנה בין נכסים עסקיים לנכסים משפחתיים. בפרשת ליברמן נקבע כי יש לעמוד על זהות הנכסים וסוגם כדי לבסס אבחנה מדויקת. השופטת בן-פורת קבעה, כי יש צורך בראיה

    של ממש כדי להניח יסוד לטענה זו.  בפרשות בסיליאן, אבולוף ונתן נ' גרינר אומר בית המשפט: באין נסיבות יוצאות דופן, עשוי העיקרון בדבר חזקת השיתוף בנכסים לחול גם על נכסים עסקיים, לבד אם עולה כי אחד מבני הזוג הוא שביקש להפריד, ובפועל הפריד, את הנכס העסקי מן הרכוש המשותף.

    נכסים שהובאו לנישואין או שנתקבלו במתנה או ירושה – היכולת לסתור במקרה כזה את הלכת השיתוף קיימת.

    זכויות סוציאליות – כיום, זכויות סוציאליות שנצברו במהלך החיים המשותפים נחשבים לנכסים משותפים (פנסיה, קופ"ג ואולי גם קרן השתלמות במקרה שאינה מיועדת להשתלמות).  בן הזוג יהא זכאי למחצית בעת הפדיון שלהם (פסק-דין לידאי, אורון, קוטלר, אבנרי, חסל, רון).

    זכויות כתוצאה מהגרלה – צריכות להיות זכויות משותפות, בוודאי אם יש לו כרטיס מנוי שהתשלום בגינו

    מתנכה מהחשבון המשותף. בפרשת בריל נטען לשיתוף במספר ירוק של מונית, והבעל טען כי הכסף בא מאחיו. בית המשפט קבע מבחינה עובדתית שהמספר הירוק נרכש מכספים שהיו במאמץ משותף – מחסכונות וגם מכספים של זכיית לוטו.

     

    תגמולי תאונות אישיות –  בחוק יחסי ממון נקבע, כי גמלה אישית המשתלמת היא מחוץ לחזקת השיתוף: נכון לגמלה ששולמה בגין כאב וסבל אינה ניתנת לחלוקה.  לעומת זאת, גמלה בגין אובדן כושר השתכרות הרלבנטי לתקופה של החיים המשותפים, ניתנת לחלוקה.

    נכסי קריירה –  בני זוג התחתנו כשהיה סטודנט שלמד ובת זוגו עבדה ולא התקדמה. לאחר שהתבסס במקצוע ורכש שם, תואר ומוניטין אישיים השניים מתגרשים.  הון אנושי תלוי בכישורים אישיים,  אך אם מדובר לדוגמה בעו"ד או בסוכן ביטוח שניתן למדוד את שווי התיקים בהם הוא מטפל,  אזי ניתן לחלק הון זה. המגמה היא שההון האנושי צריך להילקח בחשבון ולמנוע מצב של חוסר צדק  בין בן הזוג המלומד לבין בת הזוג שוויתרה על התפתחותה המקצועית/אקדמית.

    מחלוקה שווה לשוויון בחלוקה

    השופט  סבור כי על הלכת השיתוף לעבור מחלוקה שווה  לשוויוניות בחלוקה, באופן שנכסי הון וקריירה לא יחולקו, בהכרח, שווה בשווה, אלא חלוקתם תתחשב בכוחם של כל אחד מהצדדים להתפתח מבחינה כלכלית באופן עצמאי, ותעניק לכל אחד מהם סיכויי כלכלי  שווה. חלוקה שכזו, תאפשר לצד החלש יותר (בדרך-כלל בת זוג, שנותרה בבית לטפל בילדים ובמשק הבית בתקופת לימודי הבעל שהתמסר אחר-כך לקריירה שלו) לצאת מן הגירושין עם יכולת טובה יותר 'לעמוד על רגליה'.

    נטל השכנוע

    קיימות שתי גישות בפסיקה באשר על מי מוטל נטל השכנוע:

    גישה ראשונה – חזקה שנכסים אינם משותפים, הרוצה בשיתוף חייב להוכיח זיקה כלכלית או אחרת לנכס;

    גישה שנייה – חזקה שהנכסים משותפים והרוצה לשלול את השיתוף – עליו הנטל.

     

    אין הכרעה ברורה בפסיקה בעניין זה. לדעת מלומדים יש לבחון את המקרים על-פי נסיבותיהם. מן הפסיקה עולה, כי לא היה מקרה בו לא הייתה זיקה כלכלית כלשהי בקשר עם השיתוף בנכס בתקופת הנישואין.  גם נכס שהתקבל בירושה או במתנה יכול לשנות את צביונו במהלך השנים. נראה אפוא, כי יש ללמוד את עובדותיו של כל מקרה ומקרה ולבחון את התייחסותם של בני הזוג לגבי הנכס.

    רציונל קישורי: נכסים שלא נצברו במאמץ משותף אינם חלק מהרציונל הנורמטיבי – אלא יש לבדוק את התייחסותם של הצדדים, ולכן הוא מיוחס לרציונל ההסכמי.

    הלכת השיתוף

    ע"א 4306/12 פלונית נ' בנק לאומי לישראל (פורסם בנבו, 15.07.2018) ""חזקת השיתוף", על פיה נקבע משטר יחסי הממון בין בני זוג לפני חקיקת חוק יחסי ממון, שמשמעה בקליפת האגוז שיתוף מלא בנכסי בני הזוג לפי הסכם משתמע ביניהם, גם על בני זוג שנישאו לאחר תחילתו של חוק יחסי ממון. הדעה השלטת הייתה כי כשם שעל בני זוג שנישאו לפני המועד הקובע בחוק (1.1.1974) חל משטר יחסי ממון יחיד ומיוחד של חזקת השיתוף, על בני זוג שנישאו לאחר המועד הקובע, חל אך ורק הסדר איזון המשאבים לבדו, ואין תחולה לחזקת השיתוף בעניינם של בני זוג אלו"

    ע"א 4306/12 פלונית נ' בנק לאומי לישראל (פורסם בנבו, 15.07.2018) "בני זוג שחל עליהם הסדר איזון המשאבים לפי חוק יחסי ממון, אינם יכולים לטעון לבעלות על נכסים מכוח חזקת השיתוף. אומנם, נקבע כי בני זוג כאמור אינם מנועים מלטעון לבעלות על נכסים מכוח הדין הכללי, היינו דיני הקניין ודיני החוזים הרגילים. אך השאלה אם הוכחה כוונת שיתוף ספציפית, כאמור, היא שאלה עובדתית הטעונה הוכחה בידי מי שטוען לה, והיא תלוית נסיבות (בע"מ 4545/09 פלוני נ' פלונית, [פורסם בנבו] פסקה 6 (7.1.2010);"

    בעמ 7272/10 פלונית נ' פלוני (דעת יחיד – השופטת ד' דורנר והנשיא מ' שמגר): יש להכריע בחלוקת הרכוש על-פי אמות מידה מהותיות, הקשורות במערכת היחסים הכלכלית בין בני הזוג. החלתה של חזקת השיתוף, שהיא חזקה עובדתית המותאמת למסגרת המיוחדת של ניהול חיי נישואין, היא פועל יוצא של בדיקה מהותית של מערכת היחסים בין בני הזוג. נקודת המוצא לעמדה זו הינה בהנחה כי המשפחה היא יחידה כלכלית המקיימת מערכת דינמית של הוצאות והכנסות, וכי רכוש שנצבר במהלך הנישואין הינו בדרך כלל פרי של מאמץ משותף. המאמץ המשותף עשוי להתבטא גם בחלוקת תפקידים כזו המאפשרת לאחד מבני הזוג להשיג את הנכס או לרוכשו. מאמץ משותף זה מקים חזקה בדבר כוונת שיתוף בכל הנכסים הנכנסים למשפחה, ללא עמידה על שאלת הרישום או על כל קריטריון פורמאלי אחר.

    " סוף מעשה במחשבה תחילה" משפט זה הוא בעל משמעויות לתכנון הבריאה שבסופה שבת מנוחה. קל וחומר בתכנון מוקדם לחיים משותפים ומחשבה צופה פני עתיד חלילה לפרידה\גירושין.

    טוב יהיה כי בכל תיכנון של הקמת תא משפחתי ישכילו הצדדים ויכינו מבעוד מועד הסכם בו יסדירו את פרדתם אם חלילה חיי הזוגיות יעלו על שרטון, בכך יחסכו לעצמם, למשפחותיהם בכלל ולילדיהם בפרט את הקושי שבפרוק התא המשפחתי.

    חשוב תמיד לצפות פני עתיד ולקחת בחשבון כי יכול והחיים המשותפים יעלו על שרטון וטוב יהיה אם גם לסיטואציה זו יתכוננו בני הזוג, עריכת הסכם פרידה, שיכלול את כל הפרמטרים לפרוק השותפות ולשמירת הזכויות של כל אחד מבני הזוג ועל ילדיהם המשותפים יחסוך לצדדים עוגמת נפש מתח וחרדה מיותרת הקשורה בפירוק התא המשפחתי. הסכם זה ייתן לצדדים לקשר ראש שקט, יגן על זכויותיהם באשר הם וימנע מאבקים משפטיים מיותרים בעת פרידה חלילה.

    אף זוג לפני מיסוד הקשר, לא מעלה בדעתו את האפשרות לגירושין\פרידה, שהרי בני הזוג בתחילת דרכם מאוהבים ואין בליבם מחשבה אחרת. עם זאת עובדות החיים מלמדים אותנו כי אחוז לא מבוטל של זוגות נשואיים\ידועים בציבור, מגיעים לסוף הקשר שהתחיל באהבה גדולה ועומדים על שוקת שבורה.

    עריכת הסכם ממון ייתן מענה בזמן משבר שכזה בצורה ראויה, היות ואותו זוג שלקח בחשבון סיטואציה של גירושין\פרידה חשבו על כך במעוד מועד ונתנו על כך את דעתם עוד שהיו מאוהבים עד השמיים, לא תיכננו מראש לפגוע חלילה האחד בשנייה. התוצאה של מחשבה תחילה בכל קשירת קשר זוגי, תאפשר לזוג במשבר להתמודד עם יתר הסוגיות שעל הפרק בצורה עניינית יותר ולהגיע לסיום הקשר בצורה מכבדת ומכובדת עם מינימום קשיים הנובעים מפרידה שכזאת.

    תכנון מוקדם של הסכם ממון יתרום לזוגיות בריאה יותר, שקט נפשי, הגנה קניינית ומניעת כל סכסוך כלכלי אחר בכל הקשור לחייהם המשותפים של בני הזוג בהיבט הכלכלי.

    ניסוח הסכם ממון על כלל היביטו טוב שיהיה מנוסח על-ידי עורך דין העוסק בדיני משפחה, שיישב עם הצדדים להסכם ויבנה עבורם הסכם תפור למידותיהם באפן אישי ועל פי רצונותיהם, חשוב כי הסכם זה ינוסח בצורה צופה פני עתיד אם חלילה יזקקו להסכם זה.

    הסכם ממון טעון אישור רשמי על מנת שיהיה בר תוקף ואין די בחתימת הצדדים עליו. את ההסכם ניתן לאשר אצל נוטריון או בבית משפט. הסכם ממון טרם נישואין  ניתן לאשרו אצל נוטריון, ואילו הסכם ממון שנחתם לאחר הנישואין יש לאשרו בבית המשפט לו נתונה הסמכות בלבד.

    הסכם ממון יגן על דירה שנרכשה ע"י מי מהצדדים טרם הנישואין כאשר בהסכם יצוין בצורה ברורה ולא משתמעת לשתי פנים מי הם הבעלים של הדירה, כך שבזמן גירושין\פרידה תתייתר המחלוקת המשפטית באשר לזהות הבעלות על הנכס. בצורה דומה ניתן להגן בהסכם הממון על דירה שנתקבלה בירושה או מתנה לפני הנישואין\פרידה.

    הסכם ממון יגן גם על ידועים בציבור במקרים דומים המצוינים שהרי הלכת השיתוף החלה על ידועים בציבור במקרה של פרידה יכול ותביא לחלוקה שווה בין הצדדים שלא ערכו הסכם ממון באשר לנכסים שצברו לפני תחילתו של הקשר, מכאן המסכנה כי בן זוג שרכש נכס עליו להימנע משיתוף בן\ת זוגו\תו בנכס כל עוד לא ננקטו הפעולות שימנעו מהצד השני לטעון להלכת השיתוף.

    עורך דין הסכמי ממון

    מידע נוסף בנושא

    הפופולריות של חתימה על הסכם ממון

    אין כל רע במצב שבו אחד מבני הזוג מגיע לקשר הזוגי עם רכוש רב או כספים רבים. זה גם בסדר לרצות לוודא שרכוש זה לא יחולק עם בן או בת הזוג במידה והקשר הזוגי מגיע אל סיומו, מכל סיבה שהיא. יש אינספור זוגות ומשפחות שהחיים שלהם מלאי אהבה ואמון כשברקע ידוע שבתחילת הקשר נחתם הסכם ממון ואין לו שום השפעה על חיי היומיום. גם את זה יסביר עו"ד הסכמי ממון שמגיעים אליו לקבלת הנחיות.

    עורך הדין יוסף אמר מורשה ומוסמך לערוך הסכמי ממון ומומלץ לפנות אליו ולקבל ממנו מידע וייעוץ אישי ופרטני.

    החשיבות של פנייה אל עו"ד העוסק ועורך הסכמי ממון

    חשוב להבין את המשמעות של חתימה על הסכם ממון, שכן מדובר בהסכם שיש לו תוקף משפטי ובמידה ואכן בני הזוג ייפרדו או יתגרשו – יינתן לו משקל נכבד בעת קבלת ההחלטות וההגעה להסכמים ההדדיים. מסיבה זו אי אפשר לערוך הסכם ממון באופן עצמאי וחובה שיהיה נוכח עו"ד הסכמי ממון שיסביר ויבהיר לכל זוג את המשמעות של ההסכם לגם בנוגע לכספים והרכוש הספציפיים שלהם וגם לגבי הילדים והמשפחה שבני הזוג הקימו. לא כל עורך דין מוסמך ומורשה לערוך הסכמי ממון וחשוב מאד לוודא זאת לפני שקובעים את הפגישה החשובה.

    עו"ד הסכמי ממון

    בשנים האחרונות הרבה מאד זוגות מתחילים את מערכת היחסים הזוגית וארוכת השנים שלהם מעריכה של הסכם ממון וחתימה עליו. מה שמניע אותם לעשות את זה זה כנראה רכוש או כספים שיש ברשותם והם רוצים שיהיה ברור מה עושים איתם במידה והקשר הזוגי יסתיים. אין בעצם ההסכם כדי לומר שבני הזוג לא סומכים האחד על השני או שאין להם אמון זה בזו אך כנראה ששניהם או מי מהם מתחיל את הקשר עם לא מעט כסף או רכוש והיה רוצה שאלה יישארו בבעלותו במידה והקשר יסתיים. בעזרת עו"ד הסכמי ממון שילווה את עריכת ההסכם בצורה מותאמת אישית אפשר יהיה להתייחס לנקודות שעלולות להוות מחלוקת.

    החשיבות של הסכם ממון

    מה שחשוב לזכור זה שלהסכם הממון יש כאמור תוקף משפטי ולכן תהיה חובה על בני הזוג לפעול על פי הכתוב בו במקרה שבו הקשר הזוגי שלהם יסתיים, בין אם הם נשואים או לא. עורך דין הסכמי ממון שאיתו נפגשים מסביר את כל ההשלכות על הזוג הספציפי וכך הם יקבלו את ההחלטה אם הם מתקדמים לעריכת ההסכם או שמא הם רוצים לחשוב שוב ולעומק על העניין לפני שיעלו על הכתב את כל הסעיפים ויחתמו על ההסכם.

    עורך הדין יוסף אמר בקיא ומומחה בעריכת הסכמי ממון בהתאמה אישית לכל זוג וזוג והוא הכתובת הנכונה להיוועץ עימה.

    אילו נושאים חשוב להעלות בפניו של עורך דין הסכמי ממון?

    כאשר זוג זה או אחר מעוניין לקבל מידע אישי ופרטני על עריכת הסכם, עורך דין הסכמי ממון שיפנו אליו יסביר להם על המהות של ההסכם, התוקף שלו, המשמעות המשפטית שלו ואיך הוא ישפיע על חיי היומיום של שני בני הזוג. יש כמה נושאים שעורך הדין יפנה אליהם את תשומת הלב והם אלה שצריכים להיות כלולים בדרך כלל בהסכם ממון – החלטה משותפת על תשלומי מזונות במקרה של פרידה או גירושין, חלוקת הרכוש המשותף, כמו גם הגדרת הרכוש שכל אחד בני הזוג בנפרד הגיע איתו לקשר הזוגי, מניעת סרבנות גט והחלטה בנוגע לבית או הדירה שבני הזוג מתגוררים בו.

    עורך דין הסכמי ממון

    הסכם ממון הוא הסכם שיש לו תוקף משפטי והוא מפרט מה יעשו בני זוג עם רכוש שיש לכל אחד עוד מלפני שמתחיל הקשר הזוגי. ההסכם ייערך וייחתם על פי רצונם של בני הזוג על מנת למנוע חיכוכים או מחלוקות במידה והקשר הזוגי יסתיים. מהסיבה הזאת חשוב למצוא עורך דין הסכמי ממון שיש לו ניסיון וידע נרחב בתחום זה והוא יידע להתאים את אופי ההסכם על פי כל זוג שמגיע אליו. כל מקרה נבחן לגופו ולכל זוג יתאים הסכם אחר על פי הרכוש המדובר או הכספים שיש ברשותו של כל אחד.

    מאמרים נוספים

    עורך דין לענייני גירושין

    על מנת לסיים קשר נישואין זוגי צריך לפנות אל עורך דין לענייני גירושין על מנת לבצע את התהליך בצורה מסודרת ותוך כדי השגת הסכמות של שני הצדדים. במקרה האידאלי והאופטימלי יהיה עורך דין אחד שייצג את שני הצדדים וידאג שהם...
    להמשך קריאה

    מה זה ייפוי כוח מתמשך

    עורכי דין ייפוי כח מתמשך הרבה מאד אנשים כיום מודעים לנושא של מסמכים כמו צוואות או ייפוי כוח מתמשך והמשמעות של כל אחד מהם. באשר לייפוי כוח מתמשך מדובר במסמך שייכנס לתוקפו כאשר מייפה הכוח עודנו בחיים אך מצבו הבריאותי או...
    להמשך קריאה
    חברת שיווק באינטרנט חברת שיווק באינטרנט
    Open chat
    1
    Scan the code
    שמי יוסף אמר ואני אשמח לעזור לך