ידועים בציבור

"דיני המשפחה בישראל מתייחדים בכך שחלקים נרחבים מהם נתונים לשיפוט ולמשפט דתיים. עם זאת לצד הדין הדתי מתפתחים בישראל רכיבים רבים של דיני משפחה שניתן לאפיין אותם כדין אזרחי חילוני" (שחר ליפשיץ הידועים-בציבור– בראי התיאוריה האזרחית של דיני המשפחה, עמוד 17, (תשס"ה-2005)).

דוגמא לכך הוא חוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה-1995, שביסודו עומדת המטרה לאחד ולרכז את כל ענייני המשפחה במסגרת שיפוטית אחת. חוק זה כולל בתוכו בסעיף 1(א), במסגרת הגדרת "עניני משפחה", "בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאשתו,…." (חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 – מאגר נבו).

בכך בעצם ניתנה גושפנקא (חותמת) חוקית לרעיון ולפיו הידועים בציבור הפכו למעשה למוסד "דמוי נישואין", כאשר ההבדלים בין בני-זוג נשואים כדת משה וישראל לבין בני-זוג שחיים כידועים בציבור הלכו והצטמצמו. אולם, "בעיתיות ההגדרה של הידועים בציבור וכך גם הוכחתה עדין יוצרים מכשולים וזאת בשל העדר טקס פורמלי ורישום לידועים בציבור, ומכון שלכל צד יש יכולת לנתק את הקשר בכל עת שהיא, אין זה פשוט כלל ועיקר להוכיח שהצדדים הינם ידועים בציבור" (עו"ד אמנון בן-דרור, הידועה בציבור – נשואים ללא נישואין, עמוד 27, מהדורה שלישית, (תש"ס-2000).

"המושג 'ידועים בציבור" זכה, במהלך השנים, להגדרה ברורה בשורה ארוכה של פסקי דין. הפסיקה העמידה שני תנאי סף, במצטבר ובמשתלב, לקיומה של מערכת יחסים שכזו: חיי משפחה וניהול משק בית משותף. המבחן הסובייקטיבי, המשמש בסיס לקביעת היחסים בין בני-זוג כ'ידועים בציבור'  הביא להרחבתם של אמות המידה המאפשרות הכרה במערכת  יחסים זו והקל בדרישה למקום מגורים משותף אחד וקבוע.  העדרו של מקום כזה כמקום קבוע ששני  בני-הזוג מתגוררים בו לא שלל את האפשרות להיחשב כידועים בציבור ואולם, אין הקלה ואין ויתור על דרישת המגורים ודי  אם היא מתקיימת 'פעם אצלה'  'ופעם אצלו'.  רכיב זה היווה ומהווה גם היום תנאי מוחלט, מהותי ובסיסי שבלעדיו אין  הכרה במערכת יחסים בין בני-זוג כיחסים של 'ידועים בציבור' ( תמ"ש (משפחה תל אביב-יפו) 35924/99 ד.ו נ' י.א (פורסם בנבו, 15.05.2006).

בכל פסקי הדין שניתנו בבתי המשפט בארץ עד כה, הייתה זו הנחת יסוד בפירוש או מכללא, כי ״זוג ידוע בציבור״ פירושו זוג, שמסכת יחסיו בינו לבין עצמו ובינו לבין כלל הציבור, זהה למסכת היחסים הקיימת באופן נורמלי בין בני-זוג נשוי וכי היסוד היחיד הנעדר ממסכת זו היא גושפנקא משפטית של טקס נישואין (חמן שלח, "בן הזוג הידוע בציבור" (119) משפטים | כרך ו (תשל"ה-תשל"ו).

וכדברי כבוד השופט ברק בבג"צ אפרתי: "שיטת המשפט בישראל, בדומה לשיטות משפט מודרניות….. שומרת על סטטוס הנשואים ואינה מזהה את מוסד הידועים בציבור לסטטוס זה…. לא הרי נשואים כדת וכדין… כהרי ידועים בציבור, אשר אינם נהנים ממעמד הבכורה של סטטוס הנישואים… (בג"צ 693/91 אפרת נ' משרד הפנים, פ"ד מז(1) 749(1993). ואולם, "תוצאה פרדוקסלית במידת מה היא כי בהשוואה לזוגות נשואים הידועים בציבור נהנים מיתר אוטונומיה בעיצוב יחסי הממון שבניהם, בין השאר משום שההסכם ושינויו אינם כפופים לאישור בית המשפט…" (השופט יצחק אנגלרד, רע"א 6854/00 היועמ"ש נ' זמר, פ"ד נז(5)491 (2003).

הגדרת ידועים בציבור והסטטוס המשפטי:

"ידועים בציבור" בישראל, הינם שני אנשים בוגרים אשר החליטו יחד לבנות זוגיות וחיי משפחה, ללא רישום פורמאלי של חיי זוגיותם וללא עריכת טקס נישואין רשמי, בארץ או בחו"ל. עם זאת מדובר בבני-זוג החיים יחד תחת קורת גג אחת ומנהלים משק בית משותף (  א' נדב "הכרה בידוע בציבור כבן זוג – המרחב האנכי" מיסים יג/3  1999 עמוד 4).

על ידועים בציבור להוכיח קיומם של חיי משפחה וניהול משק בית משותף, דהיינו, על-פי הפסיקה  יש לבחון את מערכת היחסים בין בני-הזוג על-פי קריטריונים סובייקטיביים (ב' קראוס, המדריך המעשי לגירושין תל אביב: יחדיו, 1991, עמ 74). וכי אין לקבוע קריטריונים אובייקטיבים נוקשים לבחינת שתי נקודות אלו ויש לבחון כל מקרה לנסיבותיו. ניתן לראות כי מבחן זה גמיש  מאוד ואין לו מתכונת קבועה (מה שמביא לבעייתיות או לקושי בהגדרה זו).

ישנם מספר גורמים המשמשים כיסודות קבועים בנישואים ובחיי משפחה, יסודות החוזרים בכל שיטות המשפט ובעיקר בשיטת המשפט שלנו האזרחית והדתית: אומנם, "יסודות אלה קובעים "מינימום" לחיי משפחה, אך אין להם מידה כלשהי, ועל-כן צמצום בהם ואפילו העדר מוחלט של אחד מהם בשל סיבה ראויה, אינם מונעים קיומם של חיי משפחה" (עו"ד אמנון בן-דרור, הידועה בציבור – נשואים ללא נישואין, עמוד 30, מהדורה שלישית, (תש"ס-2000).

• יסוד האישות (עונתה) – בפרשת בירנבאום נ' עיזבון יעקוב לווין (ע"א 235/72 פסיה בירנבאום נ. עזבון המנוח יעקב לוין פד"י יז (1) 645). נאמר כי יש להוכיח בלעדיות בקשר וכי מערכת היחסים לא מתבססת רק על יחסי אישות, אלה יש להוכיח גם חיי משפחה, מגורים משותפים ומשק בית משותף עוד נאמר שם, כי בחינתם של "חיי האישות" כבעל ואשה חייבת להראות כי אלו היו מושתתים על יחס של חיבה, אהבה, מסירות ונאמנות המראה שהזוג קשר את גורלו זה בזה, אך אם ישנה הסכמה בין הידועים בציבור למערכת יחסים פתוחה הפסיקה כן הכירה בבני-הזוג כידועים בציבור. "במהלך רוב תקופת חייהם המשותפים, ותוך הבנה הדדית ביניהם, השלימו עם מתכונת חיים "פתוחה", שהתירה לכל אחד מהם חירות מסוימת" (ע"א 4385/91 סלם נ' כרמי, פ"ד נא(1) 337; עמוד 78).
• היסוד הכלכלי (שארה וכסותה)- היסוד הכלכלי מתאפיין בניהול משק בית משותף, על-פי דברי כבוד השופט ברנזון בהלכת נסיס, שם מביע דעתו, כי יסוד החיים המשותפים כבעל ואישה הוא יסוד המבחין בין מוסד הידועים בציבור לבין כל קשר אחר בין גבר ואשה ואומר כי, "משק בית משותף פירושו שיתוף במקום המגורים, אכילה שתייה הלבשה ושאר הצרכים לחיי היום יום כאשר כל אחד מבני הזוג תורם מכספו וטרחו" (עא 621/69 קרול נסיסנ' קוינה יוסטר , כד (1) 617 (להלן: הלכת נסיס). על ההבדל בין פילגש לידועה בציבור נאמר בהלכת נסיס: "יש כאן שני יסודות: חיי אישות כבעל ואשה וניהול משק בית משותף.

היסוד הראשון מורכב מחיים אינטימיים כמו בין בעל ואשתו המושתתים על אותו יחס של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות המראה שהם קשרו את גורלם זה בזה. בכך נבדל הקשר הזה מחיי פילגשות"( ע"א 621/69 קרול נסיס נ' קוינה יוסטר, כד(1) 619 (1970),(פס"ד מנחה לפרשנות ס' 55 לחוק הירושה).

בעניין שני היסודות אומר כבוד נשיא בית המשפט העליון מאיר שמגר: "אין המדובר כאן על שני יסודות מנותקים, שאינם משתלבים זה בזה, אלא על שני מרכיבים השזורים זה בזה: לא על חיי משפחה לבד המדובר כאן, אלא על חיי משפחה בעלי אופי מוגדר, היינו כאלה שביטוים בקיום משק בית משותף. עיקר עניינו של הביטוי "חיי משפחה במשק בית משותף" הוא בתהייה אחר טיבה ואופייה של מערכת היחסים שבין בני-הזוג. מקום שמערכת היחסים בין בני-הזוג היא כשל בני-זוג נשואים, צומחת הזכות לרשת, למרות היעדרו של קשר נישואין פורמלי" (ע"א 107/87 שרה אלון נ' פרידה מנדלסון, מג(1) 431 (1989) (להלן: הלכת אלון). הבסיס לראיית בני-זוג כידועים בציבור לצורך הוכחת חייהם כזוג והוכחת משק בית משותף, יש להראות גם מגורים משותפים, ניתן לראות

בס' 1 סעיף ההגדרות לחוק ביטוח לאומי (חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995). בסעיף 1 הגדרות: (א) "מי שהייתה אשתו של הנספה ביום מותו, ובכלל זה אישה שלפני מות הנספה גרה יחד עמו וביום מותו הייתה ידועה בציבור כאשתו – אף אם נישאה לאחר"(להלן – "אלמנה"); (א1) "מי שהיה בעלה של הנספה ביום מותה, ובכלל זה גבר שלפני מות הנספה גר יחד עמה וביום מותה היה ידוע   בציבור כבעלה – אף אם נישא לאחרת" (להלן – אלמן). כך גם בחוק הנכים, חוק שירות המדינה, חוק שירות הקבע בצבא ועוד (חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב], חוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], תש"ל-1970. חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל

(גימלאות) [נוסח משולב],תשמ"ה-1985). ישנם מספר חריגים המופיעים בפסיקה (עא 79/83 היועץ המשפטי לממשלה נ' סוזן שוקרן , לט (2) 690 (להלן: הלכת שוקרון) . ע"א 749/82 מוסטון נ' וידרמן, פ"ד מג(1) 278, 289-28. ע"א (תל אביב) 3696/90 אבי אמיר נ' גרטה זגר, תק-מח 91 (3) 997).

באשר לקריטריונים הדרושים לשם הכרה משפטית בבני-זוג כידועים בציבור, ומאחר   הביטוי "ידועה בציבור" לא זכה להגדרה חקיקתית, חייבת הייתה הפסיקה להגדירו ולקבוע  את תחומיו. שתי גישות לפסיקה – הגישה מצמצמת שהסתפקה בלשון החוק, לפיה מוטל על הידועה בציבור כאשתו והידוע בציבור כבעלה להוכיח כי מעבר לקיום חי  משפחה ומשק בית משותף, חשב הציבור, בטעות כי שני בני -הזוג הינם נשואים כדת וכדין. ולא, הרי שלא ייחשבו כידועים בציבור. לעומתה הגישה המרחיבה הסתפקה בהוכחת חיי משפחה ומשק בית משותף, והכירה בידועים בציבור גם אם ידע הציבור כי הזוג אינו נשוי (עו"ד אמנון בן-דרור, הידועה בציבור – נשואים ללא נישואין, עמוד 42-43, מהדורה שלישית, (תש"ס-2000). את הצעד המשמעותי ביותר ניתן לראות בחוק למניעת אלימות במשפחה, שם

הוגדר במפורש בן-זוג "לרבות ידוע בציבור" (חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991(סעיף 1 לחוק). הגדרה זו ראויה יותר , היות והיא מבטלת לגמרי את הצורך בידיעת הציבור על אופי הקשר. נדגיש כי ידיעת הציבור, היא רק פרשנות כלפי צד שלישי. וזאת רק כאשר צריך לפרש את התנהגותם של הצדדים כאשר לא ברור מההסכם מה היה אומד דעתם לגבי מצבם האישי (ע"א 805/82 ורסנו נ' כהן, פ"ד לז (19 529, 531).

3 .היסוד האמוציונאלי (אהבה אחווה שלום ורעות) –

החיים כידועים בציבור אינם נבדלים משאר זוגות גם בהיבטים שליליים. אומנם קיים ביניהם קשר מתמיד המבוסס על חיבה אהבה וחיים משותפים, אך גם אצלם תמצא מריבות, סכסוכים וירידות בטיב הקשר. וכשם שאין לטעון כי מריבות בין בני-זוג נשואים מביאות לביטול הנישואין, כך אין לטעון זאת לגבי ידועים בציבור…. כל עוד אלו אינן חורגות מהמקובל בין בני-זוג במצב דומה, ומצב זה לא הביאם להפסקה קבועה ומשמעותית בקשר יש לראות בכך חיי משפחה, "סטנדרט זה של מריבות, פרט למקרה המיוחד, לא חרג בהרבה מזה של זוגות רבים במצבו וגם המקרה האחרון, שהיה חמור יותר" (ה"מ (מחוזי חיפה) 1387/85 שולה אבו נ' מרים אבו,תשמ"ז(2) 031 (1986).

מעמדם המשפטי של בני-זוג שהם ידועים בציבור

שאלת מעמדם המשפטי של בני-זוג שהם ידועים בציבור, בעיקר בכל הנוגע לזכאות לזכויות סוציאליות וההטבות השונות מכוח הוראות הדין, הינה שאלה עתיקת יומין, שנדונה בפסקי דין רבים (בהקשרים שונים) וכן בקרב המלומדים. כידוע, בשנים האחרונות הולכת וגוברת ההכרה בזכויותיו/ה של הידוע/ה בציבור (להלן: "הידוע בציבור"), בין אם בדרך של הסדרת זכויותיו בחקיקה מפורשת על ידי המחוקק ומחוקק-המשנה ובין אם בדרך של הסדרת העניין על ידי נקיטת פרשנות שיפוטית מרחיבה על-ידי בתי המשפט. לאור זאת נראה, כי הולך ומצטמצם הפער בין מצבו המשפטי של בן-זוג נשוי ובין מצבו של בן-זוג ידוע בציבור בכל הנוגע לזכויותיהם מכוח השותפות בתא המשפחתי. הזוגיות של ידועים בציבור, שאינה מקבלת רישום במשרד הפנים, מעניקה לבני-הזוג מעמד שווה לזה של בני-זוג נשואים בתחומים רבים, הן מכוח החוק והן מכוח הפסיקה של בתי-המשפט. התנאי לקבלת זכויות כבני-זוג הוא הוכחת קיום חיים משותפים תחת קורת גג אחת וניהול משק בית משותף. ברוב המוחלט של המקרים, ניתן לספק הוכחה לקיום הקשר בקלות, במידה ובני-הזוג עיגנו את יחסיהם בהסכם חיים משותפים, שהוא מסמך משפטי מחייב, היוצר מערכת יחסים משותפת המוכרת בחוק. במידה ולא ערכו

בני-הזוג הסכם זוגיות, יהיה עליהם להוכיח את זוגיותם באמצעים אחרים וכדברי כבוד השופט שוחט: "הנטל הרובץ על הידוע בציבור, הטוען לשיתוף בנכסי בן-זוגו, הוא כבד יותר מזה הרובץ בנסיבות דומות על בני-זוג נשואים. לגבי בני-זוג כאלה הכלל הוא, כי הקמתה של חזקת שיתוף עשויה להעיד רק על שיתוף בנכסים המשמשים את בני-הזוג בחיים היומיומיים או שנרכשו על ידם במשותף. להחלת דין שיתוף על נכסים אחרים של אחד מהם, ולו גם כאלה שנצברו על ידיו בתקופת החיים המשותפים, תידרש ראיה נוספת כלשהי שתעיד (לפחות באורח נסיבתי) על כוונת שיתוף בנכס (או בכלל נכסיו) של בן-הזוג"( תמ"ש (משפחה תל אביב-יפו) 6640/04 ח.מ נ' א.ט (פורסם בנבו, 17.10.2006)