מחפשים ייעוץ מקצועי ? שלכם ונחזור אליכם בהקדם

צווי הגנה והטרדה מאיימת

  • חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001.
  1. סעיף 1 לחוק: מטרת חוק זה היא להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו.
  2. הטרדה מאיימת מהי? סעיף 2(א) הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו.

סעיף 2(ב) לחוק מפרט בנוסף לאמור בסעיף 1(א) מהי הטרדה מאיימת: הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בין השאר, באחד מאלה:

  • בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת
  • בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו;

                (3)  ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר;

                (4)  בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו;

                (5)  בעיסוק בשמירה בבית משותף בניגוד להוראות לפי חוק הגבלת שירותי שמירה בבתים 

                      משותפים, התשס"ט-2008.

מה ניתן לעשות?

  • על הנפגע לגשת לבית משפט השלום ולבקש את הצו.
  • אם הפוגע הוא בן משפחה של הנפגע, ניתן לפנות גם לבית משפט לענייני משפחה.
  • ניתן לבקש צו זמני במעמד צד אחד (עד שיבעה ימים, ללא נוכחות המטריד).
  • בזמן הדיון בבקשה יקבע בית המשפט מוד דיון במעמד שני הצדדים.
  • בקשת הצו נעשית באמצעות מילוי טופס בקשה

מי יכול להגיש את הבקשה ?

  • צו למניעת הטרדה יכול לבקש הנפגע או אדם מטעמו, היועמ"ש, נציגו או התובע המשטרתי.

מתי ניתן להגיש את הבקשה ?

  • כאשר בוצעה הטרדה מאיימת כהגדרתה בחוק.
  • התנהגות המטריד או המאיים, נותנת בסיס סביר להניח, כי פעולה זו מהווה סכנה גופנית או ממשית לאדם אחר או כי הוא עלול לבצע בו עבירות מין.
  • סמוך לפני הבקשה, מי שכנגדו מתבקש צו פגע בגופו של אדם אחר, ביצע עבירת מין באדם אחר או כלא אדם אחר שלא כדין.

כוחו של צו למניעת הטרדה מאיימת:

  • לאסור על אדם ליצור עם הנפגע כל קשר בעל-פה, בכתב, או בכל אמצעי אחר.
  • לאסור על אדם להימצא במרחק מסויים מדירת מגוריו, מרכבו,ממקום עבודתו או ממקום לימודיו של הנפגע, או ממקום אחר שהנפגע נוהג להימצא בו בקביעות.
  • לאסור על אדם להטריד את הנפגע בכל דרך אחרת.
  • לאסור על אדם לשאת או להחזיק נשק, לרבות נשק שניתן לו מטעם אשות ביטחון או רשות אחרת מרשויות המדינה.

הפרת הצו:

  • הפרת הוראה מהוראות הצו, משמעה עבירה פלילית של הפרת הוראה חוקית, העלולה להביא להגשת כתב אישום כנגד המפר ולמעצרו.

מתי בית המשפט יעתר למתן צו למניעת הטרדה מאיימת ?

  • סעיף 4(א) לחוק מניעת הטרדה מאיימת קובע כי "נוכח בית המשפט כי אדם נקט הטרדה מאיימת" ראשי הוא במסגרת הצו להורות לאדם להימנע מלעשות מעשים המפורטים בסעיף 5 לחוק.
  • ברע (י-ם) 179/04 נס שובל נ' מרים ניסים – נקבע כי בית משפט ייתן צו למניעת הטרדה מאיימת, כאשר מתקיימים שני יסודות מצטברים: העילה המיוחדת, שהיא החידוש של חוק מניעת הטרדה מאיימת, היא זו: אם אדם ביצע הטרדה בעבר, או נקט איומים כלפיו (זה היסוד הראשון, שכולל את המעשה שבוצע בעבר), ובנוסף לכך הנסיבות נותנות בסיס סביר להניח כי אותו אדם יטריד או יאיים שוב ויפגע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו או בגופו של אותו אדם (היסוד השני, הצופה פני עתיד), כי אז, רק לאחר שהתקיימו שני היסודות הללו יחדיו ובאופן מצטבר, רשאי בית משפט ליתן צו למניעת הטרדה מאיימת".
  • סעיף 4(ב)(2) לחוק הטרדה מאיימת קובע כי: "סמוך לפני הגשת הבקשה פגע בגופו של אדם אחר, ביצע עבירת מין באדם אחר או כלא אדם אחר שלא כדין" כלומר, דרישת החוק שתהיה זיקה בין האירוע האלים לבקשה לצו הרחקה שמוגשת לבית המשפט. ההנחה היא כי אם אדם הוטרד פעם אחת ולא פנה לבית המשפט במשך תקופה ארוכה, יש להניח כי הוא מחל על ההטרדה, ולא יוכל להשתמש בה כעבור זמן רב כעילה לבקשה להוצאת צו מניעת הטרדה מאיימת.

תוקפו של צו למניעת הטרדה מאיימת:

  • סעיף 6 לחוק מניעת הטרדה מאיימת קובע כי: "תוקפו של צו מניעת הטרדה מאיימת לא יעלה על שישה חודשים; בית המשפט רשאי להאריך ולחזור ולהאריך את תוקפו של הצו, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שנה, ואולם מנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטתו, רשאי הוא להאריך ולחזור ולהאריך את תוקפו של הצו לתקופה כוללת שלא תעלה על שנתיים". יוצא כי בית המשפט מוסמך ליתן צו לתקופה של שישה חודשיים לכול היותר, וכל סטיה מעבר לשישה החודשיים תיחשב כסטיה מהזמן שקבע המחוקק. בר"ע (מחוזי ירושלים) 179/04 נס שובל נ' מרים ניסים (פורסם בנבו, 10.08.2004) "סטייה ממשך זמן שקבע המחוקק למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, היא בגדר חריגה מסמכות. על כן, חובתו של בית משפט לערעורים לעמוד בפרץ, ולהורות על בטלות צו כזה."
  • חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991

העילות למתן צו הגנה למניעת אלימות במשפחה:

ה"ט (משפחה ראשון לציון) 24672-11 א' צ' נ' א' צ' (פורסם בנבו, 20.11.2012) "העילות למתן צו הגנה, על פי החוק למניעת אלימות במשפחה, קבועות בסעיף 3 לחוק והן:

  1. בסמוך לפני הגשת הבקשה נהג באלימות בבן משפחתו, ביצע בו עבירת מין או כלא אותו שלא כדין
  2. התנהגותו נותנת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין
  3. התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת או התנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול תקין וסביר של חייו". יודגש כי בפסיקה נקבע כי התשתית העובדתית צריכה להראות חשש סביר לקיומה של סכנה מוחשית ומיידית. כן נקבע בעבר, כי יש וראוי לבחון כי צו ההגנה שנתבקש בא לשרת את מטרותיו של החוק למניעת אלימות במשפחה ולא כל מטרה אחרת".

ה"ט (משפחה ראשון לציון) 34422-05-18 ר.כ נ' י.כ (פורסם בנבו, 19.06.2018) "סעיף 3(2) לחוק מאפשר לביהמ"ש "להקדים תרופה למכה." ככל ולביהמ"ש "חשש" כי האדם כנגדו מבוקש הצו, מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין ניתנת הסמכות לביהמ"ש ליתן צו הגנה, בתחילה במעמד צד אחד ולאחר מכן, ככל שישתכנע ביהמ"ש מעוצמת החשש, במעמד שני הצדדים."

ה"ט (משפחה ראשון לציון) 34422-05-18 ר.כ נ' י.כ (פורסם בנבו, 19.06.2018) "ברורים יותר הדברים כשעסקינן בבקשה שבמסגרת סעיף 3(1) לחוק לפיו יש ליתן צו הגנה כנגד "מי שנהג סמוך לפני הגשת הבקשה באלימות בבן משפחתו, או שביצע בו עבירת מין או כלא אותו שלא כדין ".

קשים הדברים שבעתיים בבואו של ביהמ"ש להחליט על הגבלות חמורות וקשות כל כך כלפי אדם, כשהבסיס לבקשה הנו סעיף 3(2) לחוק המקנה סמכות למתן צו הגנה כנגד אדם אשר "התנהגותו נותנת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין." על פי סעיף זה סבר המחוקק כי אין צורך שיארע המקרה ולא דרש שתתרחש פעולה אלימה, שיהיה מעשה, די לנו בכך כי "התנהגותו נותנת בסיס סביר להניח." קרי, אין צורך להמתין עד שיקרה משהו? ככל ולביהמ"ש "חשש" כי האדם מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין ניתנת הסמכות לביהמ"ש להגביל את כל אותן זכויות האדם, המנויות לעיל, בתחילה במעמד צד אחד ולאחר מכן, ככל שישתכנע ביהמ"ש מעוצמת החשש, במעמד שני הצדדים."

מה באשר לבקשת צו הגנה קנטרנית ?

  • סעיף 11 לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991 קובע כי: " דחה בית המשפט בקשה למתן צו הגנה וקבע כי היא קנטרנית, רשאי הוא להטיל על מי שביקש צו הגנה את אלה או חלק מהם: (1)          הוצאות לטובת המדינה ולצד שנפגע, בשיעור שימצא לנכון; (2) פיצוי נאות למי שנפגע מהגשת הבקשה".
  • ה"ט (משפחה ראשון לציון) 22857-01-13 ק.א נ' ש.ר (פורסם בנבו, 04.02.2014) "הנטייה לפנות להליך במסגרת החוק למניעת אלימות במשפחה בלא עילה ובלא הצדקה בעת ובעונה אחת כאשר מתנהלים הליכים לפקיעת הנישואין, או בבירור תביעות המשמורת, נטייה פסולה היא, שעל בתי המשפט להתמודד עמה, להוקיע אותה ולהתריע מפניה. במצב זה סבור ביהמ"ש כי יש לעשות שימוש בסעיף 11 לחוק למניעת אלימות במשפחה.  לעמדת ביהמ"ש, בעת פסיקת הוצאות ופיצויים מכוח סעיף 11 לחוק למניעת אלימות במשפחה בשל שימוש לרעה בחוסר תום לב בהליך משפטי, אין לשקול כשיקול עיקרי את מצבם הכלכלי של המבקשת או המבקש ואת עובדת היותם מיוצגים על ידי עורך דין מטעם הלשכה לסיוע משפטי. אם בסופם של הליכים, לאחר בירור, חקירה וליבון, נמצא שלהליך המשפטי לא היה מקום וראוי היה שלא יוגש מלכתחילה ו/או ראוי היה כי יתנהל אחרת – אין חסרון הכיס, יכול עוד להוות מחסום לחיוב בהוצאות ואיננו יכול להוות חסם מפני גיבוש זכויותיו של הניזוק לפיצויים, כאמור בסעיף 11 לחוק למניעת אלימות במשפחה."

 

קובץ PDF להורדה

מאמרים נוספים

עורך דין ומגשר גירושין

משרד עורכי הדין AY, יוסף אמר & אבי אוחנה, הוקם על ידי עורך דין אבי אוחנה בשיתוף פעולה עם עורך דין ומגשר גירושין, יוסף אמר. ניסיונם של השניים מעניק ללקוחות המשרד את הסיכוי הטוב ביותר להגיע אל משא ומתן מוצלח...
להמשך קריאה

עורך דין דיני נזיקין

עורך דין דיני נזיקין יהיה איש המקצוע אשר יעמוד לשירותכם ויסייע בתביעות בשעה שנפגעתם בעקבות תאונת דרכים, עבודה או כל תאונה אחרת שהסבה לכם נזק רכושי, נזק גופני או כל נזק אחר. אם בעקבות רשלנות רפואית או בעקבות פציעה שנבעה...
להמשך קריאה
חברת שיווק באינטרנט חברת שיווק באינטרנט